🦷 בקצרה

פשיטת רגל הייתה הליך משפטי שחל על יחידים (אנשים פרטיים) שלא יכלו לפרוע את חובותיהם, ונוהל לפי פקודת פשיטת הרגל. החל מספטמבר 2019, הליך זה הוחלף במלואו על ידי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ששם דגש על שיקום החייב. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 360); אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי]

---

✏️ הנקודות המרכזיות
  • הגדרה היסטורית: הליך משפטי שחל על יחידים (לא תאגידים) שהיו במצב של אי-יכולת לפרוע את חובותיהם. [מקור: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 – בוטלה]
  • החוק שקדם: הוסדר בעיקר על ידי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, אשר בוטלה. [מקור: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 – בוטלה]
  • מיקוד עיקרי: ההליך התמקד בכינוס נכסים של החייב, מימושם וחלוקת התמורה לנושים, במטרה להשיג את שיעור החוב הגבוה ביותר. [מקור: דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016]
  • החלפה על ידי: החל מיום 15.9.2019, הליך פשיטת הרגל בוטל והוחלף במלואו על ידי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 360); כל-זכות]
  • הדגש החדש: ההליך החדש של חדלות פירעון שם דגש משמעותי יותר על שיקום החייב, מתן "הזדמנות שנייה" והחזרתו למעגל הפעילות הכלכלית. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 1)]
  • מונחים מקבילים: "צו כינוס נכסים" הוחלף ב"צו פתיחת הליכים", "פושט רגל" הוחלף ב"חייב בחדלות פירעון". [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (הוראות מעבר)]

מהי פשיטת רגל: ההגדרה וההיסטוריה המשפטית בישראל?

פשיטת רגל הייתה המונח המשפטי שתיאר מצב שבו יחיד (אדם פרטי) לא היה מסוגל לפרוע את חובותיו. ההליך הוסדר בישראל בעיקר באמצעות פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980. מטרתו העיקרית של הליך זה הייתה לכנס את נכסי החייב, לממש אותם ולחלק את התמורה בין נושיו באופן הוגן ושוויוני, תוך שמירה על עקרון שוויון הנושים. הליך זה נחשב לעיתים כממושך ומורכב. [מקור: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 – בוטלה; כל-זכות]

מדוע הוחלפה פשיטת רגל בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

החלפת פקודת פשיטת הרגל בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, נבעה ממספר סיבות. הפקודה הישנה נחשבה מיושנת ולא תאמה את המציאות הכלכלית המודרנית, והתמקדה בעיקר במימוש נכסים, תוך הזנחת היבט שיקום החייב. החוק החדש נועד לתקן ליקויים אלו, לאחד את הדינים הרלוונטיים (ליחידים ותאגידים), ולשים דגש מהותי על מתן "הזדמנות שנייה" לחייב. [מקור: דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016; חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 1)]

ההבדלים המרכזיים: פילוסופיה, מטרות וטרמינולוגיה

ההבדל המהותי בין פשיטת רגל לחדלות פירעון נעוץ בשינוי הפילוסופי. בעוד פשיטת רגל התמקדה בעיקר בכינוס נכסים וגביית חובות, חדלות פירעון שמה דגש רב יותר על שיקומו הכלכלי של החייב והחזרתו למעגל הפעילות הכלכלית. שינוי זה מתבטא גם בטרמינולוגיה: "פושט רגל" הוחלף ב"חייב בחדלות פירעון", ו"צו כינוס נכסים" הוחלף ב"צו פתיחת הליכים". [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 1, 360); כל-זכות]

מה קרה לתיקי פשיטת רגל שהיו פתוחים טרם החוק החדש?

החוק החדש כולל הוראות מעבר המפרטות כיצד יטופלו תיקים שהחלו להתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל הישנה לפני כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף. באופן כללי, תיקים אלו ממשיכים להתנהל לפי הוראות הדין הישן, אלא אם כן הוגשה בקשה מיוחדת להחלת החוק החדש או שבית המשפט הורה אחרת. ⚠️ לאימות חנה יש לאמת נקודה זו מול עו"ד חנה. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (פרק טז' - הוראות מעבר)]

---

🌳 לעומקהחוק, הסעיפים והמקרים המיוחדים

פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 הייתה החוק המרכזי שקדם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הפקודה הסדירה את ההליך, את תפקידי הכונס הרשמי והנאמן, ואת התנאים למתן הפטר. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ביטל את פקודת פשיטת הרגל (סעיף 360) והוא כיום ההסדר המשפטי המקיף בתחום. סעיף 1 לחוק חדלות פירעון מפרט את מטרותיו החדשות, המבטאות את שינוי הפילוסופיה לשיקום. פרק טז' לחוק חדלות פירעון מתייחס להוראות מעבר וקובע כיצד יטופלו תיקים ישנים. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 1, 360, פרק טז'); פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 – בוטלה]

---

שאלות נפוצות

האם המונח "פשיטת רגל" עדיין בשימוש משפטי רשמי?
לא. המונח המשפטי התקין כיום הוא "חדלות פירעון". בשיח הציבורי המונח הישן עדיין נפוץ, אך לא בהליכים רשמיים. [מקור: אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, gov.il]
האם תאגידים יכלו לפשוט רגל?
לא, הליך פשיטת רגל חל רק על יחידים. לתאגידים היו הליכים נפרדים כמו פירוק חברות. החוק החדש (חדלות פירעון) איחד את הדינים. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 5)]
מה ההבדל בין "פושט רגל" ל"חייב בחדלות פירעון"?
"פושט רגל" הוא המונח הישן. "חייב בחדלות פירעון" הוא המונח התקין כיום. שניהם מתארים אדם שאינו יכול לפרוע את חובותיו, אך ההליך המשפטי והדגשים שונים. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (הוראות מעבר)]
האם הפטר מחובות היה אפשרי גם בפשיטת רגל?
כן, גם בפשיטת רגל ניתן היה לקבל הפטר, אך התנאים והדגשים היו שונים והתמקדו יותר בעמידה ב"צו תשלומים". [מקור: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 – בוטלה (פרק ו')]
האם קיים רף חובות מינימלי לפתיחת הליך פשיטת רגל?
כן, גם בפקודה הישנה היה רף חובות מינימלי. כיום, בחוק חדלות פירעון, הרף הוא כ-50,000 ₪ (בתיק מחוזי) או כ-166,000 ₪ (רשם הוצל"פ). ⚠️ לאימות חנה יש לוודא את הסכומים המדויקים מול עו"ד חנה. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 7); כל-זכות] ---

מונחים מקצועיים

פקודת פשיטת הרגל
החוק הישן שקדם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
הכונס הרשמי
הגוף שניהל את הליכי פשיטת רגל בעבר (כיום הממונה על חדלות פירעון).
צו כינוס נכסים
צו שהיה ניתן בפשיטת רגל, הקפאת הליכים וכינוס נכסי החייב (כיום "צו פתיחת הליכים").
פושט רגל
המונח הישן שתיאר חייב בהליך פשיטת רגל.
עו״ד חנה גמבורג
נכתב בליווי עו״ד חנה גמבורג
מומחית לחדלות פירעון, פשיטת רגל ומחיקת חובות · 12 שנות ניסיון · אלפי תיקים. עוד על חנה ←